טריפ רע *

נכתב ע"י ד"ר ארנון לוי

בתגובה לכתבה טריפ רע שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" על סדנאות

ההודעה התפרסמה בפורום האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה בתאריך: 1/11/2003

להודעה המקורית

---

הכתבה טריפ רע חושפת תופעה השכיחה לאחרונה בארצנו והיא תופעת הכתות וסדנאות המודעות שפורחות בארצנו בהשראת העידן החדש. מפה לאוזן משתתפים לשעבר מפיצים חדשות לבקרים שמועות על עליית סדנה חדשה מיובאת או מקורית "שתעשה לכם את זה". למרות התרשמותה השלילית של הכתבת מהסדנה, הכתבה מעוררת מספר שאלות לא פתורות לכאורה:

1. כיצד למרות התרשמותה השלילית מהסדנה וסלידתה מה"גורו" של הקבוצה הושפעה הכתבת מהסדנה בצורה דרמטית שגרמה לה לנסוע כל הדרך לביתה שטופה בדמעות וגרמה לה לנדודי שינה.
2. כיצד גיל-עד חן חסר ההשכלה הפסיכולוגית המזלזל בכל תגובה רציונלית אינטלקטואלית או בידע מקצועי ושפולט קלישאות להסביר כל תגובה של המשתתפים בסדנה משפיע בצורה דרמטית כל כך על עולמם הפנימי של המשתתפים.
3. מה גורם לאנשים לאבד כביכול לחלוטין את כל מעצוריהם להתפשט, לעשות את צורכיהם בפרהסיה, לבכות, לצעוק, ולשמוח בסדנה.
4. האם זה טוב ? האם הסדנה תורמת לאישיותם של המשתתפים או עלולה לפגוע בהם ?
5. כיצד יכול במדינת ישראל בשנת 2003 חקלאי שטוען שהוא "לא סובל בני אדם" וש"עץ חרוב נתן לו בעיטה בתחת ואמר לו: לך תעבוד עם בני אדם" ושהוא חסר כל הכשרה מקצועית לקבץ עדת מאמינים ולגרום להם לחשוף את נפשם ונשמתם. יתר על כן בראיון שעורכת לו מחברת הכתבה נראה מתשובותיו שאין הוא מבין את התהליכים הנפשיים העמוקים שעוברים על המשתתפים בסדנאותיו ואת האחריות שהוא לוקח על עצמו. תשובותיו לכתבת הן קלישאות מסוג: "שכל אחד יחליט בשביל עצמו", "אנשים עברו טיפול ארוך וכאן בום, הכל נפתח".

כיון שמדובר בתופעה חברתית רחבה ולא בקוריוז של גורו זה או אחר כדאי להרחיב במספר מילים ולראות במה מדובר. סדנאות המודעות וכתות העידן החדש מקורן בעיקר בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה בעקבות תנועות הפסיכולוגיה ההומניסטית והפוטנציאל האנושי. תנועות אלה שהושפעו מאד מפילוסופיות המזרח ומרוח שנות השישים פותחו על ידי תיאורטיקנים חשובים כמסלו, רוג´רס, מאי, ופרלס והם שפיתחו גם את תופעות המרתונים: סדנאות מרובות משתתפים שנימשכות מספר ימים רצופים. תנועות אלה פיתחו בסיס תיאורטי ותרגילים פסיכולוגיים קבוצתיים רבי עוצמה שיושמו במרתונים. ברבות הימים בפרט בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה התפתחו שתי סוגי תופעות כתוצאה מכך:

1. אנשים בעלי חוש מיסחרי פיתחו מרתונים מרובי משתתפים כאסט, איי אם, לייף ספרינג וכיו"ב ובהם יישמו את העקרונות הפסיכולוגיים שפותחו בשנות הששים בצורה תעשייתית. סדנאות בהנחיית בוגרי סדנאות קודמות שקיבלו תארים של "בוגר" "מדריך""מוסמך" וכו´ ושהתנדבו לתת הנחייה חינם (שאותה ראו כזכות גדולה) נעשו, בשיטת שיווק מבריקה ללא פירסום או יח"צנות ובשיטת "חבר מביא חבר", מקור להכנסות ענק למארגניהם.
2. תופעה מקבילה היא התפתחות כתות מיסטיות בהנהגת גורואים כריזמטיים שהשתמשו גם כן בעקרונות פסיכולוגיים ש"הושאלו" מסדנאות פסיכולוגיות לקבץ קבוצות מאמינים הולכות וגדלות. במחקרים שנעשו בנושא נמצא שעד תחילת שנות ה-80 השתתפו בקבוצות אלה למעלה מ 450000 משתתפים רק בארה"ב. אמריקאי אחד מ כל 900.

אנסה להשיב עתה בקצרה לשאלות שהצגתי כסידרן:

1. הסדנאות גורמות לאפקט פסיכולוגי חזק ואין זה משנה מה איכות התכנים שמועברים בה. האפקט הוא מסוג התופעות שמוכרות בפסיכולוגיה כ"תופעה של קבוצות גדולות". השתתפות בקבוצות מרובות משתתפים גורמת למצבים תסוגתיים, אובדן הבקרות של האגו, ואפילו תהליכי החשיבה עוברים טרנספורמציה (לכן גם קל לבצע בסדנאות שטיפת מוח. מסיבה זו אנו רואים לעיתים גם אנשים חכמים משכילים ואינטיליגנטיים ומוערכים בחברה שמושפעים מהסדנאות ומשפיעים על אנשים נוספים שמעריכים אותם להשתתף בהן) מכאן תגובתה הרגשית החזקה של הכתבת.
2. קיימים סוגים של מבני אישיות שגורמים לאנשים להיות בעלי גבולות עצמי לא ברורים ולהיות משום כך בעלי אינטואיציה מאד חזקה לגבי עולמם הפנימי של זולתם. בקטגוריה זו מצויות לעיתים מגידות העתידות, הקוראות בקפה וכיו"ב. לעיתים אנשים כאלה הם בעלי כריזמה חזקה ובקטגוריה זו מצויים גורואים, מנהיגי כתות, משיחי שקר ומנהיגים פוליטיים. כמובן שאין אני מתייחס למנהיג הקבוצה שמוזכרת בכתבה שאיני יודע עליו דבר מלבד המתואר בכתבה אלא ברצוני לומר שהתופעה של אינטואיציה חזקה מעורבת בכריזמה אינה כה מיסתורית כפי שהיא נראית אלא היא תופעה מוכרת.
3. אובדן המעצורים בסדנה היא תוצאה של תהליך המרתון. במחקרים שנעשו על תופעה זו נמצא שאצל רוב המשתתפים נוצרת חזרה לדפוסי ההתנהגות הקודמים שלפני הסדנה. למרות זאת רוב האנשים שומרים על רושם חיובי ומתייחסים לסדנה כאל אירוע חשוב בחייהם עקב החוויה הקבוצתית האינטנסיבית. זאת למרות שכאמור בדרך כלל לא מחוללת הסדנה שינוי משמעותי בר קיימא בחייהם.
4. מכאן גם התשובה לשאלה הבאה: לרוב האנשים הסדנה אינה מזיקה אך גם אינה יוצרת שינוי חיובי משמעותי. כאן המחקרים אינם חד משמעיים אך כללית נמצא שאצל חלק קטן מהאנשים נוצר שינוי חיובי מתמשך ולחלק אחר בערך באותה פרופורציה ניגרם נזק נפשי. כמובן שכאן אני מתייחס לאפקט הפסיכולוגי של הסדנאות באופן כללי. בכדי להעריך ספציפית את השפעת הסדנה צריך להתייחס לאישיותו של המנהיג ולכללי היסוד של הסדנה. לעיתים, בעיקר אם מדובר בכתות בעלי מערכת אמונה משותפת, לא נדיר לגלות ניצול כספי ומיני מצד מנהיגי הכת. במקרים קיצוניים נוצרת תלות קיצונית במנהיג שהוא לעיתים לא נדירות בעל אישיות פתולוגית ואז אנו עדים לתופעות קיצוניות של השתעבדות טוטלית למנהיג ואף זכורים מקרים של התאבדות קבוצתית של המאמינים.
5. ולבסוף, כיצד יתכן שבישראל של המאה ה-21 כל אדם יכול להכריז על עצמו כעל פסיכותרפיסט או מורה דרך ללא כל הכשרה או פיקוח. בישראל הנאורה לא קיים עדיין חוק הפסיכותרפיה שיקבע מי רשאי ומוסמך להעניק טיפול נפשי. אומנם מקובל לראות פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים, ועובדים סוציאליים בעלי התמחות מתאימה כפסיכותרפיסטים מוסמכים אך במצב העניינים הנוכחי כאשר חקיקת החוק לפסיכותרפיה תקועה במשרד הבריאות מזה שנים רבות אנו עדים לטיפולים מטיפולים שונים הניתנים על ידי גורואים, רבנים, מתקשרים, קוראים בקלפים וכל מי שמסמיך את עצמו ללא הגנה על הציבור מצד הרשויות. הנזק הנפשי שנגרם לאזרחי המדינה כתוצאה של מצב זה הוא נזק מצטבר וסמוי בדרך כלל אך הוא משפיע על איכות החיים הכללית במדינה ומדי פעם התפרצויות סטיכיות של אלימות חברתית או אלימות במשפחה הם התוצאה הישירה או העקיפה של מצב עגום זה.

* כותב שורות אלה ד"ר ארנון לוי הוא פסיכולוג קליני, מחבר הספר:"מעבר למראה הריקה" ויו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

כל הזכויות שמורות , "האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה" ©