אתר המידע על כתות במדינת ישראל
 

דרך האימן

מפתח ראשי
 
קבוצות
 
 
     
Untitled Document

דרך האימן

מאת עדית קמחי

פורסם בעיתון הארץ בתאריך- 31/8/1995



פעילות האימן מתנהלת בעמותה רשומה כחוק, פתוחה לכל המתעניין וחופשית מכל כפייה ושעבוד.
 
בשבוע שעבר התפרסמה ב"הארץ" כתבה על האימן ועל מעלה צביה "ליאו עדיין מחכה" (23.8). הכתבה הותירה את חברי האימן ואת תושבי היישוב מעלה צביה פגועים וכועסים. לא רק הם - גם תושבים בגוש משגב, הורים ובני משפחה, מורי הילדים, עובדי הסוכנות ומועצת משגב. כיצד ניתן לכנות קבוצת ישראלים - ובה קצינים, אלמנות מלחמה, נכי צה"ל, בנים וקרובים של נפגעי השואה - פאשיסטים? כיצד ניתן לייחס לאימן קשר לנאציזם?

הכתבה מטילה דופי בנאמנותם של חברי האימן למדינה ולערכיה. כך , למשל, נטען שנאמנותם למנהיגיה נבדקת לפי נכונותם לקטוע רגליהם. צחוק הגורל, היחיד מבין החברים שרגלו נקטעה הוא תושב מעלה צביה, שעלה על מוקש במלחמת יום כיפור בניסיון להציל את חבריו משדה מוקשים, ועל מעשה זה זכה בצל"ש.

היישוב הוא מפעל של התיישבות חלוצית מודרנית, יזמות עסקית, חינוך לערכים, ומשיכת תיירות פנים וחוץ. במשך השנים ביקרו בו עשרות קבוצות שונות שבאו ללמוד על ייחודו. התושבים פעילים במליאת המועצה, בבתי הספר ובארגון פעילויות ספורט ותרבות. ביישוב יש גני ילדים, מבנים משרדיים ותעשייה קלה, מגרש ספורט וספרייה.

אריק רז, ראש מועצת משגב: "נפגשתי עם האנתרופולוגית, שמציין הכתב , וקראתי גם את דו"ח הוועדה הבין משרדית לבדיקת כיתות מ87-, ואין שום מתאם ביניהם למציאות בשטח. מעלה צביה הוא אחד מ29- יישובים בתחום המועצה, ואם עלי לדרגו לפי טיב הקשר עם המועצה, מראהו, העזרה והתרומה - היישוב מדורג בשורה הראשונה". "אחד מחברי היישוב היה מפקד האזור בשעת חירום, וסמכנו עליו מאוד. הם נמנים עם מעט היישובים שלקחו מדבר שומם והפכוהו לגן פורח בזמן כה קצר. אישית, אני מכיר כמה אנשים שאני בהחלט כולל בין חברי, אפשר לסמוך עליהם , הם ישירים ואמינים".

ישראל שחר, מנהל חבל הצפון בסוכנות היהודית: "אני חושב שיש במעלה צביה חבורה מצוינת, ואפשר לראות את ההוכחה הכי טובה לכך בשטח עצמו. אני ממליץ לכל מי שרוצה, לבוא לראות בעצמו את היישוב ואת המגוון הלא מבוטל של עסקים שהוקמו בו. אנשי מעלה צביה באו ממקומות שונים בארץ, מהעיר, ממושבים ומקיבוצים, וגם עולים. רבים שירתו ומשרתים ביחידות הכי טובות בצה"ל. אני חושב שבסופו של דבר כל אחד בישראל חי לפי אמונתו".

פעילות האימן מתנהלת בעמותה רשומה כחוק, פתוחה לכל המתעניין, וכמובן שאינה סודית. באגודה כ400- חברים, ולא "אלפים" כמדווח בכתבה. כל אדם יכול לעזוב לפי ראות עיניו, החברים בוחרים נושאי לימוד ומחקר שונים, הספרות פתוחה, אין שימוש כלשהו בטכניקות היפנוזה, לא מלמדים לשקר, דמי החבר סבירים בהחלט, על פרסומים חדשים משולמים דמי זכויות יוצרים כמקובל, אין ולא היה שעבוד של רכוש, וכן הלאה.

באימן פעילים אזרחי ישראל, בוגרים ועצמאיים, המנסים ליישם פילוסופיית חיים לדרך חיים טבעית של התפתחות אישית, עשייה ויצירה תוך כדי טיפוח איכויות אנוש ותרומה לסביבתם. האנשים, מעשיהם, מאבקם ואמות המידה שלפיהן הם בוחרים לנהל את חייהם - הם עובדה חיה לכך. ההיכרות האישית עמם מגלה את הפן האמיתי של האימן, שבו ניכרת חשיבה עצמאית, ויוזמה במכלול הרחב של תחומי החיים, כגון התיישבות וחיי קהילה בריאים.

ליאו , הוגה רעיון האימן וידיד ותיק של ישראל (שאגב לחם בנאצים במסגרת חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה) ביקר בישראל עשר פעמים לפני ינואר 89', עת נמנעה כניסתו לארץ. אין עכשיו ולא היה אז שום בסיס צודק לאקט מביש זה, וכמובן שמדובר בפגיעה גסה בזכויות האדם, הן לפי רוח הצהרת העצמאות והן לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בתחילת דרכה של פעילות האימן בארץ הגבנו בהסתגרות על התקפות חוזרות ונשנות של חוגים חסרי סובלנות. ייתכן שזה היה גורם עיקרי לתווית שהודבקה עלינו בזמנו ושהמשיכה להזין את אמצעי התקשורת במשך השנים. הכותבת היא חברת ועד מעלה צביה וחברה באימן . 

כל הזכויות שמורות , "הארץ" © All rights reserved Haaretz