העובדות וההנחות ביחס לאימן
פורסם בעיתון הארץ
בתאריך- 7/9/1995
בתגובה על "
ליאו עדיין מחכה"
מאת אבי כצמן ("הארץ" 23.8)
כחבר באימן בארץ מתחילת דרכו, יותר מ17- שנה, ידוע לי בפירוש שמעולם לא
היו התאבדויות בקרב החברים באימן, "מיינד קונטרול" ושעבוד רכוש. זו הוצאת
לשון הרע והסתה. כמדריך שנים רבות באימן, הייתי רוצה לדעת באילו שיטות
היפנוטיות אני משתמש, או שמא גם אני מהופנט? כתבי האימן יוצאים במפורש נגד
היפנוזה . דוגמה נוספת לשיטות הרמיזה שהקורא התמים עלול שלא לשים לב
אליהן: "עד כה לא נודע על אלימות פיסית מצד אנשי האימן". למה הוא מתכוון?
שטרם נודע על אלימות, אך ייתכן שבעתיד ייוודע? שהאלימות נקוטה, אך לא ידוע
על זה? האם העובדה שאנשים באימן תומכים במאבקים למען איכות הסביבה, או שהם
לבושים בצורה מהוגנת והם אזרחים טובים ושומרי חוק, היא סימן לכך שהם
מסתירים מאחורי כל אלה כוונות ומטרות אפלות? וכיצד זה שיש רק כמה מאות
חברים באימן, אך אלפים עברו דרכה ורק מעטים פרשו? אם הוועדה הבין-משרדית
החדשה לא מצאה, כפי שמדווח כתבכם, כל חומר עובדתי ומבוסס שימנע את כניסתו
של ליאו לארץ, ולפיכך החלטת משרד הפנים אינה מחוורת - מה גרם לכתיבה של
"כתבה" זו עכשיו?
עמוס אדלשטיין, מוצא עילית
כשכתב בכל זאת נאלץ לציין, כי אמנם חברי האימן הם אנשים בעלי התנהגות
חברתית טובה עם גינונים טובים, ו"חזות של שומרי חוק", הוא מוסיף מיד בנוסח
מתוחכם, כי החזות הקונפורמיסטית נועדה "להסוות את התוכן האמיתי". משפט זה
זיעזע אותי עד היסוד. הוא מביא את הקורא למצב של פראנויה. כי משתמע ממנו
שלא צריך להאמין לתופעות חיוביות - מכיוון שמי יודע!? גישה זו באמת מזכירה
גישה במשטרים פשיסטיים: זריעת אימה ביחס לקבוצות זרות, או בעלות תוכן זר
לחברה, שאין לתת בהן אמון. זה מה שמעורר חלחלה: כדי ליצור דעת קהל עוינת
ומוסתת כלפי קבוצות בעלות תוכן זר, מוסיפים פה ושם עוד זוועה ועוד איום,
עוד מיסטיקה, עוד סכנות. בשיחות עם חברים באימן (שלא היה להם קשר עם
עיסוקי כפסיכיאטר) מצאתי יחסי חברות טובה, עזרה לזולת, נכונות לדון
ברעיונות אחרים, וקודם כל , גישה הומנית. מהיכרות עם כמה וכמה חברי אימן
ומהכרת דיוניהם - אני דוחה אפשרות שמשתמשים שם באמצעי שליטה על חברים, כפי
שצוטט. להיפך, ראיתי רק מעט קבוצות שאין בהן ביטוי לעוינות או תוקפנות,
כלפי חוץ או פנים, כפי שראיתי בין אנשי האימן. בסיום אבי כצמן כותב: "אין
להתפלא איפוא שחברי הכת מתכוננים להפוך את מעלה צביה למרכז עולמי שלהם -
כך יהפוך היישוב שנקרא על שמה של לוחמת גטו ורשה, צביה לובטקין, למרכז של
כת הפועלת ברוחם של אלה שנגדם היא לחמה". ברוח אופיינית של מסיתים אין
כצמן אומר בפירוש מהי אותה הרוח, אלא משאיר לדמיון הקורא את ההנחה הגרועה
ביותר. לכן אין מחילה.
א. אדלשטיין, ירושלים
מאחר שאני מלווה זה כ13- שנים שני בני משפחה קרובים החברים באימן בישראל
יש בידי די כלים לשפוט ולהבחין כי אין כל קשר בין המתואר בכתבה לבין
המציאות. מדובר בקבוצת אנשים שומרי חוק, המתפרנסים בכבוד ומחנכים את
ילדיהם על פי כל קנה מידה חילוני סובלני ונאור המקובל בארץ. המקבילה
המיידית היא התנועה הקיבוצית, שבה התקבצו אנשים סביב אידיאולוגיה בתחומי
החברה, המשפחה, הכלכלה, החינוך והמדינה. איש מעולם לא הטיל ספק בנאמנותם
למדינה, ביושרם ובמוסר האישי שלהם. באופן דומה אין כל סיבה להטיל דופי
בחברי האימן רק משום שדרכם אינה במרכז הקונסנסוס הנהנתני והצרכני.
יעל
נבט, רמות השבים
מדוע בעצם אני טורח להגיב לכתבה שמבוססת על מקורות אא"א (איש אחד אמר ?)
סגנון הכתבה החזיר אותי לארץ שכבר לא קיימת ולתקופה שנעלמה - ימי ילדותי
בצ'כוסלובקיה בזמן השלטון הקומוניסטי. כתבות רבות שהתפרסמו באותה תקופה
האשימו אנשים בהתארגנות בכיתות ציוניות בעלות נטיות אימפריאליסטיות, אנטי
פרולטריות ופשיסטיות, המנסות להשתלט באמצעות כתבי פרויד, אמנות דקדנטית
מערבית ורוקנרול על הנוער הקומוניסטי התמים. הכתבים באותה תקופה לא פחדו
מהציונים רוקמי המזימות. הם כתבו כך כי נאלצו לכתוב. ומי אילץ את אבי כצמן
לכתוב?
רן טל, חיפה
כל הזכויות שמורות , "הארץ" ©
All rights reserved Haaretz