אתר המידע על כתות במדינת ישראל - סודות הקבלה (של הכסף)

סודות הקבלה (של הכסף)

פורסם בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך- 4/11/2005

ע` התמוטטה ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, י` התנתק ממשפחתו והגיע לסף שיגעון, ש` שקע בחובות כדי לקנות מים מבורכים, בן נפרד מחברתו והלך להיות הנהג של הרב, ויויאן הייתה מוכנה למות בשביל ה"גורו", ר` ביטלה את חתונתה כדי להפוך לשפחה, כולם ויתרו על חייהם, חסכונותיהם וכבודם. כך עובד המנגנון שגורם לאנשים להתמסר לחלוטין- בגופם, נפשם, וכל כספם- לגוף הנקרא "המרכז לקבלה".

במחלקה הסגורה למבוגרים של בית-החולים הפסיכיאטרי "שלוותה" מאושפזת ע`. מזה שבוע שהיא שוכבת במיטתה בין ארבעה קירות לבנים, סובלת מדיכאון וחיה על כדורים. אחרי חצי שנה במרכז ללימודי קבלה, דווקא בחגיגות שמחת התורה, התמוטטה נפשית. "ע` מרגישה ממש לא טוב בימים אלה", מספרת אמה. "היא כנראה לא יכלה יותר לעמוד בלחץ שלהם, והתקף הדיפרסיה שלה הואץ. אנחנו מקווים שתתאושש".

לאה, חברת המשפחה, מספרת ש"ע` חלשה מתמיד עכשיו. פשוט לא להאמין שהיא נפלה ככה. בהתחלה היא חשבה שהלימודים האלה טובים בשבילה, אבל מהר מאוד ההורים שלה ראו שנעלם לה הרבה כסף מהחשבון לטובת ספרי הזוהר. היא התחילה לחיות `בשביל האור` ו`בשביל הנתינה למרכז הקבלה`, עד שכל החיים שלה הפכו להיות תלויים בו".

המרואיינים בכתבה הזאת דווקא רצו להיחשף. הם רצו לספר את סיפורם, לשתף את הקוראים בתחושותיהם הקשות. בעיקר הם משוועים לסגירת המרכז ללימודי קבלה. אלא שלחלק מהם יש עדיין קרובי משפחה שנמצאים בתוך המרכז. הם חוששים כי אם ייחשפו, יקיריהם ינתקו עמם את הקשר. אלו ששהו במקום ועזבו מתביישים. במהלך הכנת הכתבה הם חשפו פרטים שלא סיפרו מעולם, גם להוריהם או לחבריהם הטובים ביותר. שמותיהם המלאים של כל המרואיינים שמורים במערכת.

אז איך זה קרה? איך הפך מרכז תורת הסוד היהודית(של הרב ברג) לכזו אימפריה עולמית, בעלת מרכזים בארה"ב, אירופה ודרום אמריקה? איך עובד המנגנון שגורם לאנשים להתמסר לחלוטין – בגופם,נפשם וכספם לגוף הנקרא "המרכז לקבלה"?

המרכז העולמי לקבלה מתגאה בהיותו הארגון הגדול בעולם להפצת לימודי הקבלה. יש לו 50 סניפים בעולם, מהם חמישה בישראל- בת"א, חיפה,ירושלים,באר-שבע וטבריה. כ-3.5 מיליון תלמידים בכל העולם עברו קורסים לקבלה במרכז בשנים האחרונות, מהם מאות אלפים בישראל.

תחקיר מקיף של הבי-בי-סי שהתפרסם בתחילת השנה תיאר את המרכז העולמי כ"כת" שהפכה למסחטת כספים אדירה, הדורשת מחבריה להפריש לה 10 אחוזים מהכנסותיהם. התחקיר ניסה לעשות אבחנה בין מאמינים אמיתיים בקבלה, מיסטיקנים שעושים זאת שלא כדי להתעשר, לבין המרכז שהקים הרב פיליפ ברג בתל-אביב, ושממנו יצאו השלוחות שקמו ברחבי העולם.

לאה, אישה בשנות החמישים לחייה, מכירה מקרוב את המרכז הישראלי ברחוב בן עמי 14 בתל אביב. היא עצמה לקחה שם כמה קורסי העשרה ועזבה לפני שנים. אין יום שהיא לא מבכה את הרגע בו בניה התאומים החליטו להשתלם אף הם בלימודים ונשבו בקסם הקבלי. אין יום שבו היא לא מתפללת שייגמר הסיוט הנורא ביותר של חייה. היא מתיישבת על ספסל חום בגן ציבורי ומספרת בעיניים נפוחות מדמעות כיצד הפכו בניה ל"מכורים לקבלה", כהגדרתה. איך עד היום נזקק אחד מהם לטיפול פסיכיאטרי צמוד וקיים חשש ממשי שיזיק לעצמו.

"הכל התחיל לפני שש שנים, כשלתאומים שלי מלאו 21 שנים", היא מספרת. "אחד מהם החליט ללמוד במרכז לקבלה. הוא לקח קורס אחד ועוד קורס ועוד קורס. בהתחלה הוא היה מלא אנרגיה, זה עשה לו אור בעיניים. הוא עבד במסעדה במקביל וניסה למצוא את עצמו.

"עד אז הוא היה די מבודד חברתית. לא היו לו כל-כך הרבה חברים והוא היה טיפוס דיכאוני. חילקו לו פלאייר של המרכז וככה הוא הגיע לשם. זה היה בשבילו פתח לתקווה, שם כולם אהבו אותו ודאגו לו. לאט לאט הוא התחיל לעשות עם החברים שם גם את השבתות ואת החגים- ועל כל ארוחה צריך לשלם כסף, עשרות שקלים. מהמשפחה הוא התנתק ולא רצה לספר מה עובר עליו, והחשבון שלו בבנק התרוקן. כל החסכונות שלו-אלפי שקלים-הלכו.

הוא קנה לי, לבעלי ולאחים שלו ספרי זוהר באלפי שקלים. ראיתי בעיניים שלי את הקבלות עם הסכומים הלא הגיוניים האלה ולא האמנתי.

"אחר כך הוא שכנע את האח התאום שלו לבוא למרכז. ואחיו בא ואהב ונכנס לזה עמוק מאוד. הוא שכר דירה ליד המרכז, והתחיל גם להתנדב שם. הם התחילו לגדל זקנים, כי במרכז אומרים שדרך הזיפים נכנס האור לחיים וזה ממלא את הגוף באנרגיות חיוביות. שניהם היו שוטפים כלים במרכז, מהיום ועד הלילה. עובדים שם בניקיון ובה לא. המורים הרוחניים שלהם שכנעו אותם לעזוב את העבודה ולהשקיע את עצמם רק במרכז הזה".

י`, האח שהתחיל ראשון בשיגעון הקבלה, קיבל הצעה מפתה מחבריו במרכז: להצטרף לחברה". מדובר בקבוצות קטנות של מאמינים שמתגוררים יחד במעין קומונת צפופות סמוך למרכז.

"יותר מאוחר, בגלל שהוא היה טוב כנראה ועבד שם 24 שעות בלי הפסקה", אומרת לאה, "החליטו לשלוח אותו למרכז הגדול בלוס אנג`לס. שנה הוא היה שם. בשלב הזה הוא גם הפסיק לענות לטלפונים וניתק את הקשר עם המשפחה. פתאום, אחרי חודשים של ניתוק, קיבלנו ממנו שיחת טלפון. הוא אמר לי `אמא, אני לא יכול להישאר פה יותר, אני חוזר`. "כשהוא ירד מהמטוס, ראיתי בן אדם שפוף, דיכאוני, גם זקן מדובלל בבגדים-סמרטוטים כאלה. במזוודה היו לו רק ספרי זוהר. שאלתי אותו איפה הבגדים שלך`? והוא אמר שהוא תרם אותם. לא הכרתי אותו, הוא היה כל כך מסכן וחלש. הודעתי לו שלמרכז הוא לא חוזר ולקחתי אותו אליי הביתה".

י` התקשה להסתגל לתנאים שמחוץ לקומונה. "הוא השתגע ממש. הוא היה יוצא לרחובות בתל אביב ומטאטא אותם סתם ככה,כמו מנקה רחוב. הוא היה מתלבש בבגדים יפים ויוצא לרחוב לנקות. אחר כך הייתה תקופה שהוא היה מלא בזעם. היו לו התפרצויות והוא התחיל להרביץ בבית. חטפנו ממנו מכות".

הדרך לטיפול פסיכיאטרי הייתה קצרה. "רק בדיעבד הבנתי", היא מסבירה,"שבלוס אנג`לס הוא היה מנקה כל היום את המרכז הקבלי שם, במשך עשרים וארבע שעות בלי מנוחה עד שהשתבש לו משהו במוח. כל מה שאמרו לו החברה הבוגרים הוא היה חייב לעשות. היה אסור לו לסרב. בשלב מסוים הוא גם התחיל לאכול את השאריות של האוכל של האנשים מהרצפה.

"כשהוא נפתח אליי, הוא סיפר לי יום אחד שאחד המדריכים במרכז שם הרים עליו יד לא פעם ולא פעמיים. מאז שזה קרה נהרסו לנו החיים. הבן השני שלי עדיין לומד במרכז, למרות שראה מה קרה לאח שלו. אני לא יודעת איך להוציא אותו משם. לא משנה מה אני אומרת לו, הוא ממשיך להוציא כספים על ימין ועל שמאל ולבזבז את החיים שלו".

ביום שלישי האחרון, בשעה שמונה וחצי בערב, מרכז הקבלה מקיים "ערב אורחים"- בו יוסבר על מהות הלימודים. את המנהל, שאול יודקביץ` ,אי אפשר למצוא דורך על פרקט העץ המהודר או יושב על אחת מכורסאות העור.

יממה קודם לכן נעצר בחשד שעשק את בני הזוג לאה ובוריס זוניס, שתרמו למרכז יותר מ-60 אלף דולר-בתקווה שלאה תירפא מסרטן. בין היתר טען זוניס כי הם התבקשו לתת "תרומות כואבות" של עשרות אלפי דולרים ולהשתמש ב"מים קדושים" שנמכרים במרכז. לאה נפטרה לפני כחודשיים וכעת נמצא יודקביץ` במעצר בית אצל סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון.

בינתיים, מתנדבי המרכז משדרים עסקים כרגיל. המרצה, צעיר מזוקן שלבוש בהידור, מרכיב משקפיים וחובש כובע ברט, בוחר תחילה להתייחס לפרסומים השליליים האחרונים על המרכז. "בטח שמעתם מהעיתונאים על המעצר של שאול", הוא פונה לאורחים. "חשוב לי להבהיר באופן חד משמעי, שלא הובטח לבני הזוג זוניס שום דבר. כל מה שאנשי המרכז רוצים בחיים זה אור. בטח שלא להזיק לאף אחד. אנחנו לא יכולים להשפיע על מה שכתוב מלמעלה".

16 אנשים נותרים ישובים בכיסאות הפלסטיק, צמאי ידע. מפעם לפעם שותה המרצה ממי קבלה מיוחדים. מחוץ לחדר, בחנות המזכרות של המקום, אפשר לקנות את הנוזל השקוף הזה, שנראה בדיוק כמו בקבוק מים מינרלים, אבל עולה פי 10 ממנו- 27 שקל.

תחקיר הבי-בי-סי חשף שבמרכז הקבלה בלונדון מבטיחים שהמים הקדושים שהם מוכרים טובים גם לריפוי סרטן וממליצים על חבילות "ריפוי" לחולים במאות ליש"ט. המים "המועשרים באנרגיות חיוביות", גילה התחקיר, באים בעצם ממפעל בקנדה, שהיה מוקד לחקירה של רשויות הבריאות המקומיות. אותם המים נמכרים גם במרכז בתל אביב. מספר ש` , בן 27, שהתנדב במשך שנה במקום: "הגעתי לקבלה כי סבלתי מכאב ראש אדיר, שהרפואה הרגילה לא מצאה לו פתרון. ניסיתי הכל לפני שהגעתי לקבלה ושום דבר לא הלך, אז ניסיתי קורסים. כשזה לא עזר, יועץ במרכז אמר לי לקנות המון מים קבליים מיוחדים. הוצאתי על זה סכום אסטרונומי ממש. "הוא אמר לי שהמים יעזרו לרפא את כאב הראש, אבל שום דבר לא קרה. בפועל, המשכתי לסבול למרות ששתיתי את המים שלהם ותרמתי 13 אלף שקלים לצורך הקדשה בספר הזוהר. לא האמנתי שהם יכולים לעבוד עלי ככה. במשך שנה שלמה הם עשקו אותי, והוציאו במרמה עוד ועוד כסף.

"הייתי סטודנט בתחילת הדרך, לא היה לי כסף ועד היום אני בחובות של אלפי שקלים, במינוסים גדולים. היום אני מתבייש בכלל שחשבתי שהמים האלו מועילים או טהורים. אני מרגיש שעבדו עלי בעיניים".

בידי "ידיעות אחרונות" מסמך מאת פרופסור רפי סמיט, ראש המעבדה להתפלה וראש המכון למחקר המים בטכניון. הוא שולל כל אפשרות כי לבקבוק המים הקבליים סגולות מיוחדות. "הפרסומים הללו", הוא כותב, "הם אוסף של שטויות הבנוי בצורה מלומדת כביכול בכדי לשכנע אנשים תמימים להוציא את כספם במרמה. כל הקונה מים אלו שם את כספו על קרן הצבי".

האיש שיזם את בדיקת המים הקבליים הוא זאב שטיגליץ, ראש הפורום נגד כתות. כבר עשר שנים הוא יושב במשרדו הצנוע שבנתניה, ואוגר מאות תלונות של נפגעי המרכז ללימודי קבלה. בשנים האחרונות ערך שני כנסים גדולים לתמיכה באותם נפגעים ובני משפחותיהם. אם תשאלו אותו- לא מדובר ב"מרכז לימודי", אלא בהתנהלות של כת, לכל דבר ועניין.

על-פי שטיגליץ, מטרתו האמיתית של המרכז היא עשיית הון מחסרי ישע. "אנשים בארץ מחפשים היום את המיסטיקה, הרוחניות. המרכז הזה עלה על הטרנד הישראלי החדש והתחיל להשתמש בו", הוא מסביר. "הם מושכים בני אדם אליהם, כמו כל כת, על-ידי יח"צנות. דרך השיווק שלהם היא אמנים מפורסמים. כל מי שנכנס למכון ומזהה את האמנים, רוצה לבוא ולהתחבק איתם, להיות קרוב אליהם. הם יודעים את זה טוב מאוד ומשתמשים במפורסמים".

שמם של אנשים רבים אכן נקשר בשמו של המרכז התל-אביבי. כך למשל ביקרו שם מדונה ורוזאן בר וגם הסלבריטאים הישראלים אדם, אורנה בנאי, אורנה פיטוסי וזבולון מושיאשווילי.

"עד לפני ארבע שנים הייתי חבר במרכז ועזבתי לטובת לימודי חסידות", מספר מושיאשווילי. "הרגשתי שאני הופך שם להארי פוטר. למדתי להיות קוסם, לעשות אברא קדברה. יש שם מקום מאוד מיוחד ואנרגיה חזקה, בשבתות כולם באים בלבן.

"יצא לי לפגוש פעם אחת את שאול יודקביץ`, אבל התרשמתי שהוא לא אחד שייקח כספים לכיסו. אני בטוח שהוא ניצח את הרצון בחומר. אני עצמי תרמתי אלפי שקלים למרכז. אני אישית לא שם, גם מהסיבה שלא ממש התאימה לי היוקרה שלו. מצד שני, אין לי בעיה שיעשו שימוש במפורסמים. גם הרב עובדיה יוסף עושה שימוש בסלברטיז. זה מקובל".

שטיגליץ מצדו מכנה את הכניסה למרכז "מלכודת דבש". וזאת משום ש"ברגע שנכנסת, כולם נחמדים ואדיבים. יש חבר`ה, שהם למעשה המתנדבים הוותיקים, שתפקידם הוא לשווק את הזוהר והקבלה. הם נדבקים אל כל מי שנכנס למרכז. מתחילים לדבר איתו ולחייך אליו כשהמטרה היא להשיג את שמו וכתובתו. אז מתחילים לשלוח לו חומרים, להזמין אותו להרצאות ולשבתות משותפות. לעתים הם מגיעים גם למרכזים לנפגעי טרור, לבתי חולים. מציעים לאנשים לקנות הקדשה בספר הזוהר בתמורה לרפואה שלמה".

מוסיפה על דבריו רות ברונשטט (48) מכרמיאל, שהייתה חברה במרכז ללימודי הקבלה במשך שמונה שנים, ולדבריה, איבדה שם את כל רכושה. "הודרכנו על-ידי הסגל והחבר`ה הוותיקים יותר לקלוט את המצוקה של האיש שבא לבקר במרכז ועומד מולנו. פיתחנו חיישנים לקליטת אנשים במצוקה. למשל, אם הם רווקים או חולים-העברנו את האינפורמציה למרצים. כך הם יכלו לקחת מהם כסף ולהבטיח להם חיים יותר טובים. היה סיכוי מעולה שהאנשים מהסוג הזה יביאו כסף למרכז. יתרמו. כמובן שבנוסף היינו מחלקים עלונים ומחתימים אנשים ברחוב על כספים. פעם התרמתי מישהו בחמשת אלפים שקל, פעם בשלושת אלפים שקל. סכומים כאלו".

שטיגליץ מסביר את שיטת הפעולה: "לאט לאט הם מושכים אותך פנימה, וכשאתה בפנים, יש היררכיות.יש דרגות. כולם רוצים להיות בחבר`ה, כולם רוצים להיות מקורבים למנהל ולאשתו, ובדרגה העליונה ראש הכת- הגורו הרב פיליפ ברג".

ברג, סוכן ביטוח לשעבר מברוקלין, שינה את שמו מפייבל גרוברגר ועזב את אשתו הראשונה ושבעת ילדיהם כדי להפוך לכהן רוחני ולראש הפירמידה של עסקי הקבלה. ברג, שלשמו מוצמד התואר דוקטור, נהנה מסגנון חיים של מיליונר בלוס-אנג`לס. הוא ורעייתו הנוכחית, קרן, הקימו את המרכז הראשון שלהם בתל-אביב, ויצרו אימפריה חובקת עולם.

ויויאן מרקו, אשתו של בנימין מרקו ז"ל, לשעבר ראש המרכז, מאשרת את דבריו של שטיגליץ. "הייתי מנהלת החשבונות של המקום הזה לפני שנים", היא מספרת. "ותמיד, אבל תמיד, היו מעמדות. כולם, כולל אני, רצו קירבה לרב ברג. הוא היה כמו אלוקים בשבילי. אני רעדתי לידו. עבדתי בחינם במשך שנים וכשפעם אחת רצו להחליף אותי בתפקיד, התעקשתי להישאר.

"אני זוכרת שפעם הגעתי למלון בארצות הברית, לאחד מהכנסים, וקרן ברג, אשת הרב, לא נתנה לי אפילו לשבת בשולחן שלהם. זה היה שולחן המכובדים ואני הייתי אמורה לשרת אותם. זה כאילו שכמה שלא רוצים אותך או נוזפים בך בחיים- אתה רוצה מזה עוד.

"כשבעלי התמנה לראש המרכז, פתאום הפכתי לאחת מהמעמד הגבוה. הייתי `אשתו של` , אבל גם חסרת ביטחון עצמי לחלוטין. פעם הוזמנו לאכול עם ברג, אבל לא הייתי מסוגלת לעמוד לידו בכלל. העדפתי לשבת רחוק ממנו, למטה. תביני, השולחן של ברג או החדר שלו זה היה בשבילי משהו לא יאומן. פעם הלכתי אליו ואמרתי לו שאני מוכנה למות בשבילו. הייתי מוכנה למות בשבילו. את קולטת"?

למרות שהמרכז לקבלה הוא ארגון ללא מטרות רווח, הקורסים עצמם עולים כסף. הקורס הבסיסי, "עקרונות בקבלה", הכולל 10 שיעורים, עולה 1,100 שקל (990 שקל לנרשמים דרך אתר האינטרנט). קורס המשך, על "ע"ב השמות" למשל, הכולל 6 מפגשים בני שעה-שעה וחצי ואוגדן קלטות, עולה 660 שקל.

מטרתו המוצהרת של המרכז היא "להקנות כלים רוחניים לאלה המחפשים לשפר את חייהם באופן אישי,רוחני ומקצועי". לטענת המרכז הוא אינו פונה לקהל יעד מסויים, אלא מקנה כלים רוחניים לכל אדם- ולכל המשפחה. כיום מפעיל המרכז 5 כיתות, המיועדות לילדים מגיל ינקות ועד כיתה א`. הלומדים בהם את עקרונות הקבלה לצד לימודים רגילים, במעין מערכת חינוך אלטרנטיבית.

אתר האינטרנט של המרכז מאפשר לרכוש הרצאות, ספרים וכמובן מוצרים נלווים. האתר מציע מארזי ספרים- המכונים "ארגז כלים רוחני" – במאות שקלים האחד. ניתן לרכוש תכשיטים מעוצבים (1,300 שקל לשרשרת זהב עם צרוף האותיות אל"ד), נר המותאם למזל האסטרולוגי של הקונה (53 שקל), סט מצעים לתינוק (780 שקל) או פשוט חוט אדום (36 שקל).

סיפור החיים של בן (25), קצין בשייטת בעברו שהצטרף למרכז ו"שירת" בו שנה, מלמד אולי יותר מכל על העלייה בסולם הדרגות בתוך הארגון, ועל המחיר שהטיפוס הזה גובה. אחרי השירות הצבאי שלו חש בן מתוסכל, לא ממוצה. כשהציע נישואים לחברתו אחרי שלושה חודשי חברות, היא העדיפה להמתין עוד קצת והוא נפגע מהסירוב.

"האנשים במרכז ישר קלטו אותי שאני חלש. הם כל הזמן פמפמו לי את זה שרק המרכז יכול להביא את האור ואת המשיח. המרצים אומרים שפסיכולוגים זה לא בסדר. כל הרבנים חרא. רק הרב ברג יכול. אמרו לי שכדאי לי לקנות קלטות עם הרצאות. ישבתי עם הדיסק והקשבתי עד שזה חדר אלי, המלים, מה שהם אומרים. בקיצור שטיפת מוח".

שנה אחרי שהגיע למרכז הצטרף ל"חברה" וישן עם שמונה מהם בדירה בת חדר אחד במרכז בתל-אביב, על מזרונים בלויים שמונחים בצפיפות רבה על הרצפה.
"התקשרו אלי והציעו לי לבוא רק לשלושה ימים, לראות איך זה. ידעתי שזה נחשב `אין` להיות בחבר`ה. אז הסכמתי לבוא. ומשלושה ימים זה הפך לשבוע וחצי ולכמה חודשים".

במשך הזמן הזה, הוא אומר, היה נתון ללחצים אינטנסיביים מצד החברים החדשים שלו ש"שכנעו אותי לוותר מיד על החברה שלי כי היא שטן, כל החברים שלי שטן, המשפחה שלי הם שטן. וכולם אוהבים אותך שם נורא. אתה מסתובב סביב פולחן של מישהו מרכזי כמו המורה, שאול-הוא במרכז ואנחנו מסביבו. כולם רוצים לשרת אותו. והוא אומר שלשרת זה הכי טוב. כולם מנסים לשרת אותו כי ככה מקבלים יותר אנרגיה. לא מללמוד אלא מלשרת.

"לא היה לי רגע מנוחה. כל הזמן עבדתי. כולם שם היו כמוני: עובדים כל הזמן, 24 שעות ברציפות, עד שהעיניים נעצמות מעצמן. עד שיש הזיות בלילה. הם הבטיחו לי שאם אפרד מהחברה שלי הם ימצאו לי שידוך. הפסקתי להתקשר אליה בגלל הלחץ שלהם".

כעבור 10 ימים נפרד בן מחברתו קרן והודיע לה כי הוא עובר לגור עם החבר`ה לצמיתות. "כשהוא בא להיפרד ממני, שאלתי אותו אם מישהו אמר לו לעשות את זה", משחזרת קרן. "הוא אמר לי שאף אחד לא אמר לו מה לעשות. רק בדיעבד גיליתי שכולם במרכז מתנתקים מהמשפחות שלהם כי הם כביכול מוצגים כמסוכנים רעים שמוציאים אנרגיות שליליות.

"היינו זוג בשיא אהבתו. נשברתי לאלף חתיכות כי פתאום דיברתי עם בן והתשובות שלו היו מכאניות כאלה, חוזרות על עצמן. אתה כבר צופה אותן מראש. זה כבר לא הוא. לא הבן אדם שהכרתי. הוא מדבר אחרת, מתנהג אחרת. הוא מדבר בתשובות שחוזרות על עצמן. הכל קורה בשביל סיבה והאור והאור והאור. הוא הגיע אלי כמו שכל החבר`ה הולכים: עם זקן, כובע וציצית. ובחגורה הוא שם את ספר הזוהר".

בן: "אחרי שנפרדנו בכיתי. הלכתי להתנחם במרכז והם אמרו לי שככה הכי טוב. בהתחלה רציתי ללמוד למבחן הפסיכומטרי, אבל זה לא היה אפשרי כי כל הזמן ביקשו ממני שאעזור ואעבוד בשבילם. הפכתי לעבד. "ואז גם התחילו להגיד לי שחשוב שאתרום כספים. הצטברו לי חסכונות של 90 אלף שקל, זה היה כל כספי. הם שכנעו אותי שכדאי לי לתת הכל כי זה מה שייתן לי אנרגיה. אמרו לי שאין צורך בחומר, ולמרות שההורים שלי התנגדו- החלטתי להשקיע את כל הכסף בקבלה. לתת להם שלא על מנת לקבל. וזה חוץ מה-13 אלף שקל שכבר שילמתי להם על הקדשה בספר הזוהר. אגב, החבר`ה מקבלים סכום של בערך 100 שקל לשבוע , שמוגדרים כדמי מחייה. לא יותר מזה".

בן קיבל תפקיד ב"חברה"- להיות נהג של ילדיו של הרב ברג. כשהוא מבקר בארץ, ושל ילדי שאול יודקביץ` "היה לי רישיון, אז ביקשו ממני לקחת את הילדים של הרב לגן, לעשות כייף איתם.

פעם אחת היינו בספארי ופעם אחרת היינו בחוגים. אפילו את האחיינית הפרטית שלי לא פינקתי ככה. היו לנו תורנויות וכל אחד הסיע בתורו את הילדים של שאול ושל הרב ברג".

בינתיים, בבית, ישבה קרן עם הוריו של בן ותכננה אין להחזיר אותו. "אספתי חומר על כתות, וקראתי בספרים איך להוציא אותו משם, מה צריך לעשות", מספרת קרן. "הגענו למסקנה משותפת שצריך להיות איתו, צריך לתמוך בו, להפציץ אותו בטלפונים. ניסיתי לדבר איתו בטלפון ולא לעזוב אותו כל הזמן. ככה גם ההורים שלו . שירגיש שיש לו לאן ליפול.

"באחת השיחות שלנו הכרחתי אותו להיפגש איתי בבית קפה. הוא היה מפוחד ומבוהל ופחד לצאת מהמרכז כי אמרו לו שבחוץ יש אנרגיות שליליות ובפנים יש אנרגיות טובות. בכל זאת, הוא ישב איתי וביקשתי ממנו שיחזור איתי לשבוע כדי שאוכיח לו שמדובר בכת. הוא אמר שיחשוב על זה וסיכמנו, שאם תוך שבוע בבית של ההורים שלו אני לא מצליחה לשכנע אותו-אני באה לישון איתו במרכז לקבלה במשך שבוע".

בן הגיע לבית הוריו ותוך יומיים "הרגשתי כאילו אני מכור שמנסה להיגמל ממשהו, אבל פתאום התפכחתי, פתחתי את העיניים. גיליתי שניסו לסחוט אותי. סוף סוף ישנתי כמו שצריך, בפעם הראשונה. חזרתי להיות חבר של קרן בהדרגה. והיום אנחנו מאושרים ביחד".

לעיתים ניסיונות בני המשפחה להוציא את יקיריהם מהמרכז עולים בתוהו. "איבדנו את אחותי לגמרי", מספרת ר `מאזור המרכז. "היא נמצאת כרגע בפנים, והשתגעה לגמרי. היא בטוחה שהיא הולכת להציל את העולם ולהציל את היקום. היא לא עושה איתנו שבתות וחגים, עזבה את העבודה למען המרכז.

"היא הייתה אמורה להתחתן עם החבר שלה אחרי שבע שנים שהיו ביחד. אבל הכניסו לה לראש שאסור לה להתחתן איתו כי הוא היה אחיה בגלגול הקודם. היו להם הזמנות מוכנות, שמלת כלה, הכל. כל החיים היו לפניה ועכשיו היא נותרה בלי כלום. היא מנקה בשבילם, עובדת אותם, הפכה לשפחה. יום אחד היא תבין שניצלו אותה. אני מקווה שכשזה יקרה- זה לא יהיה מאוחר מדי".

עורך-הדין ליאור אפשטיין, פרקליטם של שאול יודקביץ` ואשתו אסנת, שמנהלת ביד רמה עם בעלה את המרכז בשנים האחרונות, מסר בתגובה לטענות: "מדובר בטענות הנוגעות לתחומים שבלב ובאמונה, ולמיטב הבנתנו אין המישור הפלילי המקום הנכון לטפל בהם. אוסף הטענות המובא בכתבה נבדק בחלקו בימים אלה על ידי הגורמים המוסמכים ואנו משוכנעים שמה שיימצא בסופה של הבדיקה הוא כי אין בהם גוון לא חוקי. "מנגד עומדת העובדה כי עשרות ומאות אלפי תלמידים מגיעים לפעילות המתבצעת במרכז. עובדה זו היא העדות הטובה ביותר להשגתן של מטרות הארגון לחיזוק האמונה האישית. מטבע הדברים בהיקפים כה גדולים תוך עיסוק בנקודות שבלב ובאמונה יימצאו מי שישפטו את המציאות כך שנגרם להם עוול".