אתר המידע על כתות במדינת ישראל - סיינטולוגיה לילדים

סיינטולוגיה לילדים

מאת ורד לוי-ברזילי

פורסם בעיתון הארץ בתאריך- 27/2/2002

תלמידי בית הספר "גנים" בראשון לציון קיבלו ספרון שכתב מייסד הכנסייה הסיינטולוגית במסווה של חוברת עבודה ליום המשפחה. כשאחד ההורים ניסה להבין מי אחראי ליוזמה, התברר לו שלחוברת יש תומכת מפתיעה: שרת החינוך לימור לבנת

שער החוברת שחולקה לתלמידים, כפי שנצבע על ידי אחת מהם

תלמידי כיתה ו' בבית הספר "גנים" בראשון לציון היו מרוצים. הם ציפו לשיעור חברה שגרתי, אבל המחנכת הפתיעה. היא חילקה להם חוברות לבנות קטנות שנראו מסקרנות למדי. היא הסבירה להם שבהוראתה של המנהלת, ירדנה, מחולקות להם החוברות האלה לרגל יום המשפחה. כתובים בהן דברים יפים ומיוחדים מאוד. עכשיו, יעשו כולם ביחד עבודה יצירתית על החוברות. זאת תהיה המתנה המקורית שהם יגישו השנה להוריהם.

על כריכת החוברת הופיעה הכותרת "הדרך אל האושר" ותחתיה ההסבר: "מדריך הגיוני לחיים טובים יותר". הילדים התבקשו לעיין בתוכן במשך כמה דקות, בשקט ובריכוז. הם עילעלו, עיניהם חולפות על פני הכותרות. עמוד 1: "טפל בעצמך... שמור על ניקיון גופך, שמור על שיניך, אכול בצורה נאותה, דאג לכך שתנוח". עמוד 2: "היה מאופק... אל תיקח סמים, אל תגזים בשתיית אלכוהול".

בשלב הזה כבר היו בכיתה כמה ילדים שהחליפו מבטים נבוכים וציחקקו. אבל המורה קראה אותם לסדר, והם המשיכו הלאה, לעמוד 3: "אל תהיה מופקר... היה נאמן לבת זוגך", וההסבר: "חוסר נאמנות מצד בן זוג עלול להקטין בצורה ניכרת את הישרדותו של אדם... מין הוא האמצעי שבו יוצר הגזע את עתידו דרך ילדים והתא המשפחתי. ניתן להפיק ממין מידה רבה של הנאה ואושר... אך כאשר משתמשים בו שלא כהלכה, או מנצלים אותו לרעה, הוא נושא עמו עונשים כבדים ונראה שגם לכך הועיד אותו הטבע... אם אינך מתעקש על נאמנותו של שותפך המיני, אתה חושף את עצמך למחלות".

גיחוכי המבוכה בכיתה גברו. "היו שם הרבה דברים שבכלל לא הבנתי", מעידה אחת התלמידות. "חלק היה בעיני הגיוני. חלק לא. והרבה מזה לא הבנתי. הרבה ילדים לא הבינו מה כל זה צריך להיות. אבל אז המורה הסבירה לנו, שכל מה שאנחנו צריכים בעצם לעשות זה למצוא משפט או פתגם אחד שהוא הכי קולע ויפה בעינינו. היא נתנה לנו בריסטולים, וכל אחד רשם על הבריסטול את המשפט שלו מתוך החוברת. אני בחרתי את המשפט: 'הדרך אל האושר היא דרך מהירה מאוד לאלה שיודעים היכן השוליים'. זה מצא חן בעיני. המורה גם אמרה לנו לקשט את החוברת עם צבעים וטושים, ולכתוב הקדשה להורים. אז זה כבר היה יותר הגיוני. ופשוט עשינו את זה".

צילום מתוך אתר האינטרנט של "הדרך אל האושר", שסמלו מופיע על ילקוטיהם של הילדים

הוריה קיבלו את המתנה בשמחה. חיוך גדול עלה על פניהם כשקראו מה כתבה להם בתם על הדף האחורי בטוש אדום בולט: "למשפחתי הטובה. רוצה שתזכרו שבאש, במים, בקרקע ובשמים תמיד אוהב אתכם". אבל החיוך נמחק מפניהם כשגילו בהמשך את שמו של מחבר החוברת, באותיות דפוס כחולות: ל. רון האברד. השם היה מוכר להם. זהו האב הרוחני, מקימה ומייסדה של הכנסייה הסיינטולוגית.

לא, זה לא יכול להיות, אמר האב. זו בוודאי טעות. בבדיקה נוספת גילה כי בדף האחורי נדפס גם שמו של ארגון מסתורי: העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון. בצמוד, הופיעה כתובת דואר אלקטרוני, ומספר טלפון להתקשרות. הוא מיהר לחייג. מענה קולי אמר בערך כך: תודה שהתקשרתם. אם אתם רוצים חוברות של "הדרך אל האושר" השאירו פרטים מלאים. אם אתם רוצים לעזור בהפצת הפרויקט השאירו מספר טלפון. על הסיינטולוגיה - אף מלה.

כשהקליד האב את המלים "הדרך אל האושר" באנגלית במנוע החיפוש "גוגל" באינטרנט, עלו אתרים רבים ובהם האתר הרשמי של כנסיית הסיינטולוגיה. החיבור היה חד משמעי, ובלתי ניתן להכחשה. מזועזע, פנה האב אל המחנכת. "ירדתם לגמרי מהפסים?" שאל אותה נסער. "הרי זאת כת או דת או השד יודע מה, שידועה בכך שהיא מניפולטיווית ו'צדה' ילדים ונוער לשורותיה. אז אתם, בצורה יזומה, מפיצים את החומר שלהם בבית ספר, בשיעור בכיתה?"

המורה, מספר האב, "לא נפלה מהכיסא". היא אמרה לו שלא היה לה מושג שזה קשור לסיינטלוגיה. היא לא ידעה מי חיבר את הטקסט הזה ולא הטרידה את עצמה בשאלה הזאת.

העיקר התכנים

למחרת העבירה המורה את העניין לטיפולה של מנהלת בית הספר, ירדנה כהן. זאת שלחה אל האב העתק של מכתב שכתבה שרת החינוך לימור לבנת בכבודה ובעצמה אל דני וידיסלבסקי, מנכ"ל "העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון". בשולי המכתב הוסיפה המנהלת, בכתב ידה, מסר "מרגיע" אל האב: "בהמשך לשאלתך ולדאגתך, מצ"ב המלצה וברכה מצד שרת החינוך להשתמש בחוברת ככלי לפעילות ואווירה המונעת אלימות. בברכה, ירדנה כהן".

וכה כתבה שרת החינוך, על נייר רשמי של משרד החינוך, אל מפיץ החוברת: "שלום רב. מאשרת קבלת מכתבך בצירוף החוברת 'הדרך אל האושר', הניכרת בחשיבותה לחינוך הנוער למניעת אלימות. האלימות היא נגע שצריך לעקרו מן השורש. לתופעה זו אין ולא יהיה מקום במערכת החינוך, ואנו נילחם בה ללא ליאות. קבל נא את ברכתי לפרויקט זה. בברכה, לימור לבנת".

האב לא השתכנע. הוא קבע פגישה דחופה עם המנהלת והעלה לפניה, שוב, את טענותיו נגד מחברי החוברת ומפיציה. תשובתה קוממה אותו יותר מכל. "היא אמרה לי, מה זה בעצם משנה מי כתב", הוא מספר. "תקרא את התכנים. המשפטים חיוביים וחינוכיים בהחלט. זה נגד אלימות. נגד גסות רוח. נגד סמים. בעד כיבוד אב ואם. אהבה לילדים. סובלנות. משפחתיות. כל מה שאנחנו רוצים לחנך את ילדינו עליו".

בצר לו, ניסה האב לשתף בדאגתו הורים נוספים, אבל אלה הגיבו בחוסר הבנה או בחוסר עניין. כולם, הוא מספר, היו עסוקים בהכנת תחפושות לפורים ובהפקת אירועים לחג. "מה אתה עושה מזה כזה סיפור", או "למי יש זמן להתעסק עם שטויות כאלה" - זה היה אופי התשובות שקיבל.

מאחר שמערכת החינוך סירבה להתערב, ישב האיש עם בתו המבולבלת וסיפר לה קצת על מי שעומד מאחורי החוברת היפה שהיא קישטה לכבודם בטושים. "הרגשתי הרגשה משונה", היא אומרת. "בהתחלה לא הבנתי מה זה אומר, אבל אבא הסביר לי והראה לי דברים אחרים שלהם, ומה הרעיונות שלהם. ושזה כת. ואז קצת נבהלתי, כי חשבתי, איך זה יכול להיות שחילקו לנו דבר כזה בבית ספר? למה הם לא בדקו? כמו שאבא שלי בדק באינטרנט גם הם יכלו לבדוק ולגלות מה זה".

שגשוג וביטחון

אילו לימור לבנת, ירדנה כהן והמורה המחנכת היו עושות את שיעורי הבית שלהן כמו שצריך, הן היו מגלות את הקשר בין "העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון" לבין הסיינטולוגיה. דני וידיסלבסקי, מנכ"ל העמותה והאחראי על הפצת החוברת, שאליו שלחה לימור לבנת את ברכת הדרך, הוא סיינטולוג. לדבריו, גם מי שניהלה את העמותה לפניו, ליאת לוי, היא סיינטולוגית.

וידיסלבסקי, בן 27, מספר כי את העמותה הקימה לוי לפני שלוש שנים וחצי, אך כעבור שנת פעילות ענפה, היתה לה "שקיעה". הוא חידש את פעולת העמותה עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה. "כשראינו, אני וכמה מחברי, לאיזו רמה של אלימות האזור שלנו נסחף, החלטנו שמוכרחים לעשות משהו. מכיוון שבאזורים אחרים בעולם שבהם חולקה החוברת נרשמה ירידה משמעותית ברמת הפשיעה והאלימות, החלטתי ללכת על זה בארץ".

מטרתה המוצהרת (והיחידה) של העמותה היא, לדבריו, הפצת החוברת הזאת. וידיסלבסקי מתעקש שאין קשר בין העמותה והחוברת שלה לבין הסיינטולוגיה. "אלה שני גופים נפרדים. כפי שכתוב על גבי העטיפה של החוברת, אין בה שום טקסט דתי. סיינטולוגיה עוסקת בידע רוחני ודתי. 'הדרך אל האושר' הוא טקסט חילוני לגמרי. היא עוסקת בעקרונות מוסר בסיסיים שכל אדם בכל מקום בעולם יסכים עליהם".

וכתב אותם רון האברד, אבי הסיינטולוגיה.

"נכון. אז מה? הוא פעם גם כתב ספרי מדע בדיוני. האם הם סיינטולוגיה?"

איך אתה מסביר את העובדה שכאשר מקלידים את שם האתר שלכם באינטרנט, מגיעים ישירות אל האתר הרשמי של "כנסיית הסיינטולוגיה" העולמית?

"אין לי הסבר לזה. אני מציע לכולם לקרוא את החוברת ולהתרשם בעצמם. ואיני מבין מה הדמיון שאתם מוצאים בין שני הגופים".

הרעיונות של האברד. לדוגמה, בטקסט הסיינטולוגי הדתי הוא מטיף לנאמנות מינית ומזהיר מפני עונשים שגוררת הפקרות מינית. זה מופיע גם בחוברת. זה מקרי?

"אני לא יודע. אני רק יודע שמדובר בסוג ידע אחר. פה הוא השתמש בידע אחד, ושם הוא השתמש בידע שני. אני מאמין במסרים של החוברת ועוסק ב'דרך אל האושר'".

אתה גם חי על פי עקרונות הסיינטולוגיה?

"אני משתמש בהם בחיי, ומרוצה מהם מאוד, זה נכון. אבל אני לא חי מזה. שיהיה ברור - כל העבודה בעמותה היא בהתנדבות".

ממה אתה מתפרנס?

"מייעוץ לעסקים. אני עובד בחברת 'אביב' לייעוץ עסקי".

אתה בוגר מינהל עסקים?

"לא בדיוק. אני בוגר סדנה לטכנולוגיה עסקית, מהגדולות בעולם, International Wise" .

תרשה לי ניחוש פראי: זו במקרה סדנה של רון האברד?

"נכון. אין לי מה להסתיר. זה גוף עסקי ייחודי שמוכר בעולם כולו. וזה עוד ידע אחר שהאברד ייצר וכתב אותו".

מאז חיבר אותה רון האברד, בשנות השבעים, החוברת "הדרך אל האושר" הופצה בעולם, לדברי וידיסלבסקי, ביותר מ-20 מיליון עותקים. בישראל הוא שיגר אותה בשנה האחרונה אל חברי כנסת, שרים, מוסדות חינוך ואנשי תקשורת. באזורים מסוימים היא חולקה בדיוור ישיר לתיבות הדואר.

מי שהתכנים מוצאים חן בעיניו ומעוניין להעמיק, מוזמן להירשם לקורס בהתכתבות על הרעיונות הכלולים החוברת. זה כבר יעלה לו 350 שקל. וידיסלבסקי כמובן אינו מוצא שום פסול בכך שהחוברת חולקה בבית ספר "גנים" בראשון לציון והוא לא מבין ללבו של האב שמחה על כך. עד כה, לדבריו, הצליחה העמותה לחלק את החוברת בעשרה בתי ספר בישראל, מתוכם חמישה במגזר הערבי, וכל מי שיפנה ויבקש חוברות יקבל אותן ללא תשלום.

וידיסלבסקי טוען כי מנהלת בית ספר "גנים", ירדנה כהן, לאחר שהחוברת הוצגה לה, פנתה אל העמותה ביוזמתה וביקשה חוברות לחלוקה לתלמידי בית הספר. ממשרד החינוך נמסר כי על פי בדיקה שנעשתה עם כהן, "היא קיבלה בנובמבר 2001 פנייה מאחת מראשי העמותה, אשר בעקבותיה נערכה פגישה ביניהן. המנהלת הבינה כי מדובר בהצעה לקיום פעילות למניעת אלימות, המבוססת על שינויים בהתנהגות המוסרית של התלמידים. מאחר שבבית הספר קיימת כבר תוכנית למניעת אלימות, דחתה המנהלת את ההצעה, אך ביקשה לקבל 400 עותקים מחוברת העמותה, בחינם, אותם קיבלה בחודש פברואר השנה.

הכנסייה הסיינטולוגית

משרד החינוך כבר מתמודד עם פרויקט חינוכי בעל מאפיינים סיינטולוגיים. לפני שלוש שנים הקימה עמותת הורים ישראלים את בית הספר היסודי "עתיד" במקווה ישראל. להורים אחרים שביקשו לרשום את ילדיהם נאמר, שהמוסד מציע שיטת לימודים ייחודית, "applied scholastics" (לימוד יישומי), שמופעלת בהצלחה גדולה במאות בתי ספר בארצות הברית. שמו של אבי השיטה, רון האברד, לא הוסתר, אבל לא כל ההורים ידעו לעשות את הקישור לסיינטולוגיה.

בשנת 2000 למדו בבית הספר 37 ילדים בכיתות א'-ו'. ביולי 2001 החליט משרד החינוך לא לחדש את רשיונו של המוסד, בגלל רמתו הפדגוגית הירודה. הורי התלמידים עתרו לבית משפט מחוזי נגד ההחלטה והשופט, ד"ר אשר גרוניס, קבע כי זכותם לקבוע מה טובת ילדיהם ופסק נגד הסגירה. משרד החינוך עירער לבית המשפט העליון, והדיון יתקיים בסוף החודש.

אילו היו לימור לבנת וירדנה כהן בודקות באינטרנט, כהמלצתה של התלמידה מראשון לציון, או בארכיון הכנסת, הן היו מגלות, בין היתר, את הנתונים הבאים על הסיינטולוגיה. בתחילת שנות השמונים הוקמה בישראל ועדה בינמשרדית לבדיקת הכיתות בישראל, בראשות מרים תעסה גלזר. ב-87', לאחר חמש שנות מחקר ואיסוף מידע, כללה הוועדה את הסיינטולוגיה ברשימת הכיתות הפעילות בישראל.

בישראל פועלים עכשיו מרכזים אחדים של סיינטולוגיה, הגדול והמרכזי שבהם ברחוב שונצינו בתל אביב. באתר האינטרנט הרשמי של הסיינטולוגיה מוצהר מפורשות שזאת דת. כך גם נכתב בעברית, בדפים המתייחסים לפעילות הכנסייה בישראל, אך המרכז ברחוב שונצינו אינו נקרא כנסייה אלא "המכללה לדיאנטיקה ולסיינטולוגיה".

משנתו הראשונה של האברד, שמת בשנת 86', נקראה "דיאנטיקה - המדע המודרני של בריאות הנפש" והכילה הנחיות תרפויטיות לטיפול נפשי בטכניקת ה"אודיטינג": המטופלים (בדומה מאוד לפסיכותראפיה ולפסיכואנליזה) התבקשו לגולל באוזני המטפל את עברם, להתוודות על שקרים ולהגיע להכרה באמת הפנימית שלהם. תהליך זה נקרא טיהור.

ב-1971 קבע בית משפט פדרלי בארצות הברית ששיטת הטיפול של רון האברד אינה חוקית. עשרים שנה לאחר אותו פסק דין פירסם השבועון האמריקאי "טיים" כתבת תחקיר על הסיינטולוגיה. צוטטו בה פסיכיאטרים, שאמרו כי פגישות ה"אודיטינג" נמשכות, אם כי בצורה מוסווית, ומופעלות בהן טכניקות של שטיפת מוח. עלות פגישה, כתב ה"טיים", היא 1,000 דולר לכל הפחות, והטיפול כולל 12 פגישות.

על פי נתונים שמתפרסמים באתרים סיינטולוגיים, מספר החברים בכנסייה נאמד ב-1997 בשמונה מיליון בני אדם. הפעילויות - לדברי הסיינטולוגים בעיקר פעילות דתית, צדקה וחינוך - מתקיימות ב-1,800 כנסיות, מיסיונים וארגונים, ב-129 מדינות וביותר מ-30 שפות. ב-1997 היו רשומים 11,300 חברי צוות (מדריכים ומורים רוחניים) בכנסיות ובמיסיונים. בארצות הברית יש לסיינטולוגיה אוהדים רבים, בהם כמה מפורסמים מתעשיית הבידור: טום קרוז, ג'ון טרוולטה, ניקול קידמן, ליסה מארי פרסלי, קירסטי אלי, אן ארצ'ר וצ'יק קוריאה.

ב-1997 פתח קנצלר גרמניה אז, הלמוט קוהל, במערכה נגד הפצת המשנה הסיינטולוגית. בתגובה פורסמה עצומה הוליוודית שתמכה בסיינטולוגים, ועליה היו חתומים אנשי קולנוע ידועים כדאסטין הופמן, אוליבר סטון וגולדי הון. החותמים טענו, בין היתר, כי ההגבלות שהטילה גרמניה על פעילות הסיינטולוגים הן בבחינת אפליה של מגזר דתי, ולפיכך הן מנוגדות לחופש הדת והפולחן. הועלתה אף השוואה בין רדיפת הסיינטולוגים לרדיפת היהודים על ידי הנאצים.

טירוף מערכות

אביה של הילדה מראשון לציון מסרב להירגע. "אני לא מניח שהמורה או המנהלת או לימור לבנת חברות בכת הזאת", הוא אומר, "אבל גם אם זה נעשה בחוסר מודעות, זה עדיין טירוף מערכות גמור בעיני. מהאנשים שחינוך הילדים שלי מופקד בידיהם אני מצפה למקסימום מודעות, למקסימום רגישות ולמקסימום תשומת לב. לא פחות".

יו"ר ועד ההורים של בית הספר, עזרא מרום, אינו מבין על מה ההתרגשות. "העלון חולק לכל התלמידים", הוא אומר. "אין בו שום דבר מאיים או לא ראוי, אין בו הכוונה לדת או לכת. לא היה כאן ניסיון מיסיונרי כזה או אחר. דיברתי עם ירדנה המנהלת, היא סיפרה לי שערכה בדיקה יסודית בטרם החלוקה, קיבלה אישור כתוב משרת החינוך לכשרותה של החוברת, ורק אז חילקה אותה".

ידעתם שמפיצי החוברת הזאת קשורים לסיינטולוגיה?

"לא. לא ידענו. וגם בדיעבד, כפי שאני מבין את הדברים, אין קשר ישיר. כך שלא היה כאן משהו לא בסדר".

טעות בתום לב?

"אני לא מגדיר את זה אפילו כטעות. ברור שאילו היינו יודעים שיש קשר לסיינטולוגיה, היינו שוקלים את כל העניין אחרת. אבל אף אחד לא ידע. היתה בחינה של התכנים נטו, והם חיוביים גם בעיני. מדברים שם על כבוד לאם ולאב, על 'אהוב לרעך כמוך', על נאמנות, דברים כאלה. ועד ההורים נותן גיבוי מלא למורה ולמנהלת, הן היו מאה אחוז בסדר. אם כמה מההורים נפגעו, ראו בזה משהו מיסיונרי או שהזכיר להם את הסיינטולוגיה, אנחנו מצטערים על כך".

ואילו מלשכתה של שרת החינוך לימור לבנת נמסר בתגובה: "לשרת החינוך לא היה מושג שמדובר בחומר סיינטולוגי, אלא חשבה שמדובר בפרויקט למניעת אלימות, ולכן נתנה את אישורה לפרויקט. השרה מודה לכתבת שהעירה את תשומת לבה לכך. משרד החינוך מתנגד באופן חד משמעי להכנסת כל חומר תוכני-ערכי בנושא הסיינטולוגיה. מבדיקת הגורמים המקצועיים במשרד עולה, כי בחוברת אין אזכור לנושא הסיינטולוגי אלא מדובר בעקרונות אוניברסליים המדברים על סובלנות, איפוק וקבלת האחר. למשרד לא ידוע אם החוברת הופצה בבתי ספר אחרים"